For more information about installing the Google Tag Manager snippet, visit our Quick Start Guide .

אתה – הבנק  וברז  האשראי​

שתי צורות עיקריות לצריכת אשראי בנקאי: הלוואה ומסגרת אשראי, וטרם צריכת האשראי, יש לחשב היטב מהי העלות הכוללת של כל אחת מהן.

 

ברם, מאמרנו זה לא דן בצד הכלכלי של צריכת האשראי, אלא בפן המשפטי, בסיטואציה בה הבנק מחליט לסגור את "ברז" האשראי.

 

לצרכן הפרטי – המשמעות אינה רק ירידה ברמת החיים, אלא חשש לאי כיבוד שיקים, והסתבכות כלכלית – משפטית.

 

לצרכן העסקי – המשמעות עלולה להיות קטאסטרופאלית, גרימת נזקים עצומים ובלתי הפיכים, עד כדי הריסת מפעל חיים, פיטורי עובדים וכדו'.

 

מתי, אם כן, זכאי הבנק להפסיק את האשראי, ואימתי ייחשב מעשה זה כמעשה פסול, בו עליו לפצות בגין הנזק שגרם ?

 

הכלל המשפטי קובע שאין לאלץ בנק לתת אשראי ו/או להמשיך במתן האשראי ללא הגבלה: עצם מתן האשראי, גובהו, תנאיו וזמן משך האשראי - נתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק.

 

לא רק זאת, הסכמי בנק - לקוח (כן, אותן שורות קטנות וצפופות עליהן אנו חותמים, ואיש אינו קורא...) מכילים תנאים חד צדדים, המתירים לבנק, בקרות אירועים מסוימים, להפסיק האשראי ו/או להעמיד הלוואות לפירעון מיידי, ולעיתים אף ללא מתן הודעה מוקדמת. 

 

בתי המשפט נוטים ליתן תוקף משפטי לסעיפים אלו, וכל אימת שלקוח הפר את תנאי ההסכם ו/או האשראי – קמה זכות הבנק להשתמש בזכויותיו שלו ולהפסיק את האשראי.

 

יחד עם זאת, נוכח הכח העצום שבידי הבנק, והחשש להפעלה שרירותית של כח זה, הרי שבמקרים הראויים יבחן  בית המשפט לא רק אם הלקוח אכן הפר את תנאי ההסכם, אלא אף את סבירות פעולת הבנק, ותום לבו בהחלטתו לסגור את ברז האשראי.

 

בהתאם לפסיקה: כל אימת שיתברר כי הבנק הפעיל את זכויותיו בשרירות, בחוסר תום לב, או שלא בזהירות המתבקשת, הרי שבנק יידרש לפצות את הלקוח על נזקיו.

 

נדגיש, כי בשנים האחרונות התקבעה פסיקה הקובעת כי - לאור פער יחסי הכוחות שבין הצדדים - מערכת היחסים בין בנק ללקוחו הנה מערכת יחסים מיוחדת, החורגת באופייה  מחוזה מסחרי רגיל, ולפיכך יש להטיל על הבנק חובות מיוחדות כלפי הלקוח.

 

נפסק כי לאור חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ומעמדם הדו-מהותי של הבנקים כבעלי אופי פרטי וציבורי, יש להרחיב את היקף החובות המוטלות על הבנקים כלפי הציבור הנזקק לשירותיהם, ולזכויות הקניין של לקוחות הבנקים.

 

במסגרת הלכות אלו, הוטלו על הבנקים חובות מיוחדות, כגון: חובת הנאמנות, חובת הגילוי, חובת זהירות, וחובת תום לב מוגברת.

 

המבחנים העיקרים לבחינת סבירות ביטול האשראי  הנם:

 

  • האם חל שינוי מהותי לרעה במצב הלקוח, שהצדיק פעולה דרסטית זו

 

  • האם ניתנה ארכה סבירה ללקוח להתארגן למצבו החדש, נטול האשראי.

 

  • אם לא ניתנה אורכה – היש לכך הצדקה.

 

נציין, כי אכן ישנם מצבים בהם אין זה סביר לתת ארכה ללקוח. כך, למשל, כשיש חשש אמיתי ומבוסס לקריסה כלכלית מיידית, או אירוע משפטי חריג (כגון: צו כינוס נכסים), הרי שאלו מצדיקים פעולה דחופה של הבנק לשם הגנה על כספו מפני כל סיכון אפשרי.

 

לעומת זאת, כאשר התברר שהבנק נהג בחוסר תום לב (כגון: מנקמנות או משיקולים זרים), בחוסר סבירות או בחוסר זהירות (לדוגמא: ביטול האשראי ללא אירוע כלכלי/משפטי חריג שהצדיק זאת, או ביטול האשראי ללא מתן אורכה סבירה להתארגן) , הרי שנפסק, לא אחת, כי התנהגות הבנק גרמה לנזק ללקוח, והבנק חויב לפצות בגין הנזק שגרם נוכח הפסקת האשראי הבלתי מוצדקת, לרבות פיצוי בגין קריסת המפעל/החברה.

 

הגם שכל מקרה ונסיבותיו הפרטניות, ניתן לומר ככלל, כי הבנק אינו רשאי לדרוש פירעון מיידי של אשראי בהעדר סיבה או גורם, ובלא שארע אירוע חריג, וכי בכל מקרה בו לא ייגרם לו נזק – עליו לתת ללקוח ארכה סבירה להתארגן, טרם שיסגור לו את ברז האשראי.

 

המלצותינו:

1. כשיש חשש לאירוע כלכלי/משפטי חריג, רצוי לעדכן את הבנקאי מבעוד מועד, ולבוא עם הצעות/פתרונות, ע"מ למנוע פעולה חד-צדדית של הבנק.

 

2.   אין לעבור בשתיקה על ביטול אשראי קפריזי של הבנק, ובמידת הצורך יש לפנות מיידית לייעוץ משפטי הולם ע"מ למנוע התדרדרות וקריסת העסק.

שלח

פנייתכם נתקבלה

אנו ניצור עימכם קשר בהקדם. תודה.

שם:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

רישום לקבלת ניוזלטר:​

 

להרשמה חינם לניוזלטר :