היקף חובות יורשים להלוואה כאשר הלווה נפטר​

נקודת המוצא הנה : כאשר החייב נפטר – החוב לא מת עמו

כשאדם הולך לעולמו, כל שהוא מותיר אחריו, זכויות וחובות כאחד נקרא "עזבון".

עם פטירתו של אדם, אין חובו "נפטר" עימו, אלא נותר שייך ל"עזבון המנוח".

ככל שיש ערבים לחוב כלפי הנושה- ערבותם אינה נפגמת כתוצאה מפטירת החייב העיקרי, וכל עוד החוב לא ייפרע - על הערבים לשלם מלוא ערבותם (בכפוף, כמובן, לטענות אחרות ככל שיש להן).

האם היורשים חייבים לשלם את חובות העיזבון ככל שלא היו ערבים לו ?

קיימות הוראות חוק מרובות בנושא מורכב זה, המאבחנות בין מקרים שונים, ומפאת קוצר היריעה לא נוכל לסקור כולן, אלא להביא תמצית העקרונות בלבד:-

• העיקרון הבסיסי הנו שיורשים חייבים לשלם חובות העיזבון (לרבות אותה הלוואה שטרם נפרעה) - אך עד לגובה שווי מה שזכו מהירושה.

       כלומר: ככל שהמנוח לא הותיר ירושה ליורשיו, אלא רק חובות, ממילא לא מוטלת על היורשים (ככל שאינם חתומים על ערבות)

       כל חובה לשלם חובותיו

• אם יורשים יודעים על חוב של העזבון טרם חלוקת העיזבון (הירושה)  - עליהם לפרוע חוב זה טרם חלוקתו. ככל שלא יפרעו החוב , ויוכח כי ידעו עליו טרם חלוקת העזבון - הם יחוייבו לשלמו.

• ככל שהיורשים חפצים לחלק העיזבון, אך לא ידוע להם על חובות המנוח: חוק הירושה מאפשר ליורשים או למנהל העיזבון (ככל שמונה), לפרסם מודעה המזמינה את נושי המנוח להודיע - בתוך 3 חודשים - אם קיים חוב לטובתם.
• מודעה זו מהווה הגנה ליורשים, כמוסבר להלן:-

        אם העזבון חולק  אחרי שהוזמנו הנושים כאמור, יורש יהא חייב לפרוע חובות שלא סולקו טרם חלוקת העזבון, רק אם יוכח

        שידע עליהם בזמן החלוקה, ואף זאת - עד גובה מה שקיבל מהעזבון.

       ברם, אם היורשים חילקו העזבון בלי להזמין הנושים כאמור, ובלי שסולקו החובות שהיו ידועים בזמן החלוקה, אז כל יורש אחראי

      לחובות שלא סולקו, עד כדי שוויו של כל העזבון בזמן החלוקה; רק אם יוכיח שלא ידע על חוב פלוני בזמן החלוקה (ונטל ההוכחה

      עליו) – רק אז יהא אחראי עד לגובה  מה שקיבל מהעזבון.

המסקנה: יורשי מנוח החוששים שקיימים חובות לעזבון המוריש, מוטב יעשו אם יפנו להתייעץ עם עו"ד הבקי בתחום, טרם שיחלקו העזבון ביניהם.