For more information about installing the Google Tag Manager snippet, visit our Quick Start Guide .

​הקלות בהליך פשיטת רגל

לכל עו"ד העוסק בתחום החובות ידוע כי קיימות מספר אפשרויות לטיפול בחובות, ולאת תמיד כדאי "לרוץ" לפשיטת רגל.

ההחלטה אם להיכנס להליך פשיטת הרגל אינה החלטה של מה בכך, והיא חייבת להתקבל לאחר בחינה ראויה וקפדנית של נתוניו האישיים, כלכליים ומקצועיים של החייב.

 

עם זאת, במקרים הראויים, הליך פשיטת הרגל הנו ההליך הנכון ביותר לביצוע על ידי חייב, באשר הליך זה מקנה לו לא רק שקט נפשי, אלא גם את התשואה הגבוהה ביותר: הפטר מחובות בהיקף שלא אפשרי בכל שיטה אחרת.

 

לשלל יתרונות הליך פשיטת הרגל, כפרוצדורה לביטול חובות ויציאה לחיים חדשים נטולי חובות, הצטרפו זה מכבר יתרונות נוספים, המקנים תמריץ יתר לנקיטת הליך זה במקרים הראויים.

 

המדיניות השיפוטית בשנים האחרונות , ומאז החלת הרפורמה של כונס הנכסים הרשמי (ב- 2013) - הקלה בצורה משמעותית על החייבים הפונים ו/או מצויים בהליך של פשיטת רגל, כפי המפורט בהמשך. ככל הנראה, זו הסיבה שלפי נתונים שפורסמו ע"י כונס הנכסים הרשמי, מספר תיקי פשיטת הרגל שנפתחו בשנים האחרונות - זינק בלמעלה מ- 300% !

 

 

תמצית קצרה על הליך פשיטת הרגל למי ש"לא בעניינים":

  • הליך פשיטת הרגל (פש"ר) מתחיל בהגשת בקשת פשיטת רגל, קבלת הסכמת כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) להגשת הבקשה לבית המשפט תוך קביעת סכום חודשי שעל החייב לשלם לקופת הכנ"ר (הנקבע בהתאם ליכולתו הכלכלית החייב במועד הגשת הבקשה).
  • עם הגשת הבקשה לבית המשפט ניתן צו כינוס לנכסי החייב, צו תשלומים בהתאם להמלצת הכנ"ר, צו להגשת דוחות דו-חודשיים על הכנסות והוצאות החייב, וכן מתמנה מנהל מיוחד לחייב.
  • ממועד מתן צו הכינוס – החייב זוכה לשקט משפטי, באשר לא ניתן לפעול כנגדו בהליכי הוצאה לפועל.
  • על המנהל המיוחד לגבש, ולהביא לדיון שיתקיים בתוך 18 חודשים, תוכנית פירעון שתוגש לאישור בית המשפט.
  • התוכנית תתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב, ותאפשר פריסה של החוב שייקבע כי החייב יכול לשלמו, במשך 3 שנים, שבסיומם - החייב יופטר מכל שאר חובותיו !
  • ההליך כולו, עד לקבלת צו הפטר סופי,  אמור איפוא להסתיים בתוך 54 חודש !
  • בית המשפט רשאי כבר לאחר 18 חודשים (!)ממועד מתן צו הכינוס, להכריז על החייב פושט רגל, ולאשר לו הפטר מותנה.  
  • בסיום מימוש תכנית הפירעון, החייב מקבל צו הפטר חלוט (סופי) מכל יתרת חובותיו.
  • לא רק זאת: ישנם מקרים בהם ניתן להוכיח בבירור כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים.

       במקרים אלו, הידועים לעוה"ד המתמחים בתחום הפש"ר, הם מבקשים מבית המשפט כבר במועד הכרזת החייב כפושט רגל

       (18 חודש מתחילת ההליך) - לתת לחייב הפטר מוחלט, כלומר: החייב לא ישלם אף כל שקל נוסף לנושים, וכל חובותיו יימחקו

       כלא היו.

 

וכפי תחילת הדברים, נקבעו הקלות משפטיות שונות בהליך פשיטת הרגל – אשר לא היו קיימות בעבר:

 

א. גובה האגרה:

האגרה לפתיחת הליך פשיטת הרגל הוזלה מסך 2,743 ש"ח לסך 1,600 ₪. בכך תוקן אבסורד שדרש סך אגרה גבוה במיוחד מאלו שהם חסרי כל.

 

ב. הדרישה לתום לב מצד החייב:

לדרישה זו שתי פנים: הן ביחס לעצם יצירת החובות , והן להתנהגותו במהלך הליך פשיטת הרגל עצמו.

תנאי סף להגשת בקשה לפשיטת רגל הנו שהחובות נוצרו בתום לב. בהתאם לפקודת פשיטת הרגל – בית המשפט לא יאשר בקשה לפשיטת רגל, למי שיצר חובותיו שלא בתום לב.

היבט זה קשור קשר הדוק לעקרון לפיו "בל יצא חוטא נשכר", העובר כחוט השני בכל תחומי המשפט. אדם שיצר את חובותיו בחוסר תום לב, פגע בכך בנושיו ופגע בתקנת הציבור הכללית, ולפיכך - לא ראוי שיזכה ביתרונותיו של הליך פשיטת הרגל, שנועד, בין היתר, לשיקומו הכלכלי-חברתי. לא ניתן ליצור רשימה סגורה של מקרים המהווים חוסר תום לב.

נציין, כדוגמא, כי בעבר היה מקובל לראות בחובות שנוצרו מחמת הימורים ו/או על רקע עסקי "אירוח וליווי" - כמקרים של "חוסר תום לב", בהם לא יינתן צו פשיטת רגל.

 

בשנים האחרונות, ההלכה בנושא חובות שנוצרו על רקע עיסוקים בלתי חוקיים- שינתה פניה, ו"זמירות חדשות" הושמעו בבית המשפט העליון. ביהמ"ש אמנם מודע לתכלית הכללית שעניינה תקנת הציבור ומניעת הפרת החוק, אך בחר לתת משקל יתר לנושא שיקומו של החייב וליכולתו לפתוח "דף חדש" בחייו.

 

בהתאם נפסק כי האיזון הראוי בין שתי מטרות מנוגדות אלו ייבחן לפי מידת החומרה ואי החוקיות העומדת על הפרק, וההגנה של פקודת פשיטת הרגל תישלל רק באותם המקרים בהם המדובר באי חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור, ואין די בכך שהחובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי לכשעצמו.

 

יש לבחון אם מדובר בעבירה פלילית אם לא, את חומרת העבירה, האם החייב הורשע החייב בעבירה, האם מדובר באי חוקיות קבועה או חד פעמית, וכן - את עוצמת הקשר בין אי החוקיות של העסק ובין יצירת החובות.

 

לאור זאת – בתי המשפט מתירים כיום הגשת פשיטת רגל גם במקרים שבעבר נחשבו כמקרים של "חוסר תום לב" ביצירת החובות.

 

ג. חוב בגין מזונות:

עם הגשת בקשת פשיטת רגל, החייב מנוע מלשלם חוב לנושה כלשהוא, לרבות תשלום מזונות לילדיו, מכח הסכם או אף מכח פס"ד, באשר הדבר מהווה העדפת נושים.

על הזכאי למזונות לפנות לבית המשפט הדן בפשיטת הרגל של החייב ולבקש שיפסוק מזונות.

מן המפורסמות הוא כי בית משפט זה פוסק סכומים נמוכים יותר מאשר בית המשפט לענייני משפחה, באשר הוא רואה את כלל הנושים נגד עיניו, ולא רק את הקטינים/אישה.

אי תשלום מזונות שנפסקו ע"י ביהמ"ש המחוזי הדן בפשיטת הרגל – מהווה הפרה של תנאי פשיטת הרגל, נחשב אף כחוסר תום לב, ועלול לשלול קבלת הפטר מהחייב.

ברם, לעתים, במועד הדיון בבקשת הפטר לחייב, מתברר כי קיימת לחובתו יתרת חוב מזונות שנפסקו כנגדו בעבר, ואשר הוא לא שילמם עוד טרם הגשת בקשתו לפשיטת רגל.

בהתאם לסעיף 69(א) לפקודת פשיטת הרגל, צו ההפטר לא יפטור את פושט הרגל מחבויות בגין קנסות, חובות שנוצרו ממרמה, וכן - מחבות מכח פס"ד בתובענת מזונות.

חוב המזונות מוחרג אפוא, בחוק, מההפטר של החייב. המחוקק סבר כי חובת האב לילדיו (ולעתים אף לאישה) גוברת על האינטרס לשיקומו של החייב.

זאת ועוד: לחוב מזונות דין קדימה בתשלום חובות פושט הרגל (סעיף 78 לפקודת פשיטת הרגל).

עם זאת, בסיפא לסעיף 69(א(3) לפקודת פשיטת הרגל, ניתנה סמכות לבית המשפט הדן בפשיטת הרגל של החייב, לומר דברו ביחס להיקף החבות במזונות, ולצוות על הפטר חלקי או אף מלא מתשלום חוב המזונות.

בעבר – כדבר שבשגרה - סמכות זו לא הופעלה, וחוב המזונות הוחרג מההפטר.

יצוין כי ההחרגה הינה הן ביחס לזכאים למזונות, והן ביחס למוסד לביטוח לאומי ככל שהוא שילם המזונות, ובא בנעלי הזכאים להן, מכוח סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום) .

 

ברם, בשנים האחרונות חל שינוי אף בנושא זה. ביותר ויותר פסקי - דין, בית המשפט מימש סמכותו לתת הפטר מלא או חלקי מחבות המזונות של פושט הרגל.

בין הנסיבות החריגות שגרמו לבתי המשפט להחיל הפטר אף על חבות המזונות ניתן למנות את: מצבו הרפואי של פושט הרגל, גילו, מצבו הכלכלי, היעדר נכסים, היעדר ציפייה לשינוי לטובה במצבו הכלכלי, וזמן הימשכות הליכי פשיטת הרגל.

 

אדגיש כי "הסכר לא נפרץ". אין לומר כי בתי המשפט מוחלים כיום בהינף יד על חבות המזונות של חייב.

עדיין מדובר בחריג, אך יותר ויותר "מקרים חריגים" אומצו ע"י בתי המשפט, שעה שבעבר לא היו כך פני הדברים (וראו, כדוגמא,  פסה"ד האחרון בנושא בתיק פש"ר 2112-09 אבוחצירא נ' כונס נכסים רשמי תל אביב, מפי כבוד השופטת חנה פלינר, מבית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, מיום 21.6.15, הסוקר פסיקה רלוונטית בנושא).

 

לסיכום:

מדיניות בתי המשפט כיום מהווה תמריץ יתר לפניה להליך פשיטת רגל. בניהול נכון של תיק פשיטת הרגל, חייב יכול כיום לפתוח דף חדש בחייו, מהר יותר מאשר אי פעם בעבר.

שלח

פנייתכם נתקבלה

אנו ניצור עימכם קשר בהקדם. תודה.

שם:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

רישום לקבלת ניוזלטר:​

 

להרשמה חינם לניוזלטר :