For more information about installing the Google Tag Manager snippet, visit our Quick Start Guide .

חיוב אדם  בחובות בן הזוג​

קיים מיתוס לפיו כל אדם הינו אישיות משפטית נפרדת מבן זוגו, ולפיכך יהא אחראי אך ורק לחובות שהוא יצר, לרבות מקרים בהם הסכים לקבל על עצמו חוב של אחר (כגון: במקרה של חתימה על ערבות).

 

כפי שנראה להלן - אין אלו פני הדברים, ולעתים ניתן לחייב אדם, בנסיבות מסוימות, אף אם החוב נוצר ע"י בן זוגו, ואף כשאותו אדם לא ערב כלל לחוב זה.

 

המושג "הלכת השיתוף" מוכר, בד"כ, כמושג המאפשר לזכות אחד מבני הזוג בזכויות הרשומות בלעדית רק על שם בן הזוג השני.

 

כפי שנראה להלן, הפסיקה משתמשת במושג זה של "שיתוף" גם לכיוון של חיוב אחד מבני הזוג, כאשר החוב נוצר אך ורק ע"י בן הזוג השני. מעין "הרמת המסך" בין בני זוג, השותפים בתא המשפחתי.

 

בהתאם לפסיקה, ומכח "הלכת השיתוף", כאשר קיימת שותפות כללית ברכוש בין בני זוג (שותפות שאינה מוגבלת לנכס כספציפי או לסוג מסוים של נכסים), המבוססת על איחוד מלא של המשאבים שלהם, ניתן להכיר אף באחריות משותפת לחובות.

 

האחריות ההדדית הנה תוצאה טבעית של השותפות ברכוש, והיא חלה על כל החובות שנעשו במסגרת קיום חיי המשפחה ולקידום האינטרסים שלה, בלא קשר לשאלה ע"ש מי רשומים הנכסים.

 

התוצאה  הנה שבמקרים אלו, חובות שנוצרו ע"י אחד מבני הזוג – עשויים להיות מוגדרים כחובות משותפים (ע"א 633/71, מסטוף נ' עזבון המנוח מסטוף, פ"ד כו(2), 569).

 

במקרים של תביעת אדם בגין חובות בן זוגו, מוטלת על הנתבע לנסות ולהוכיח את קיומו של החריג לכלל , והוא: כי על אף השותפות המלאה שביניהם -  החוב הנדון הינו בבחינת "חוב אישי מובהק" של בן הזוג,  וככזה  רק עליו לשלמו (ע"א 7442/97,עמית נ' עמית, פ"ד נד(4), 625, ע"א 1967/90, גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו(5), 661).

 

אין מחלוקת, כי נטל הראיה בדבר הוצאת החוב הנדון מהשיתוף בחובות  מוטל על

כתפי המבקש (ע"א 677/71, אדורד נ' לואיז, פ"ד כו(2) 457, ע"א  5598/94 נניקשווילי נ' נניקשווילי,

פ"ד מט(5), 163).

 

"חוב אישי מובהק" הוגדר בפסיקה כ"תוצר של פעילות חריגה של אחד מבני הזוג שאינה משרתת את היחידה המשפחתית, או במקרים מסוימים , אפילו חותרת תחתיה.

הדוגמאות שהובאו בפסיקה הנן:  "מקרהו של בעל שיש לו מאהבת או פילגש המבזבז עליה את כספו ונכנס לחובות. ברור שבמקרה כזה אין לחייב את חלקה של האשה החוקית בנכסי המשפחה, להשתתף בפרעון החובות הללו", וכן הימורים לתקופה קצרה שמנעה מהנתבע/ת לדעת עליהם (תמ"ש (כפ"ס) 1940/01, פלונית נ' אלמוני, תק-מש 2002(2), 44 ).

 

מאידך, הוכחה שהנתבע בגין חוב בן זוגו נהנה מפעולות ברכוש המשותף אשר יצרו את החוב, תהווה בד"כ מחסום להתנגדותו לחיובו האישי.

 

כך נפסק:

 

"חזקת השיתוף בחובות משלימה את חזקת השיתוף בנכסים. בן הזוג הנהנה מפירות השותפות עם בן זוגו  חייב לשאת בעול החובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים".

(ע"א 3002/93, בן צבי נ' סיטיו, פ"ד מט(3), 5; ע"מ (ת"א) 1017/00, אניטה שלם נ' טווינקו בע"מ,תק-מש 99(4); ה"פ 2171/95, עזבון המנוחה שרה ברזל נ' הכנ"ר).

 

בהתאם,אשתו של בעל משרד עו"ד שהסתבך – חויבה לשאת בחובותיו, וכך אף אשת בעל מפעל שקרס – חויבה לשאת בחובות בעלה בגין קריסת המפעל.זו גם זו לא חתמו על ערבות ולכאורה לא הייתה כל סיבה לחייבן, ובכל זאת – מחמת שהן נהנו מפירות עסקו של בן הזוג עת זה שגשג, הפסיקה הטילה עליהן לשאת בחובות, עת העסק קרס.

 

המסקנות:

 

1.        דווקא אצל בני זוג החיים בהרמוניה ובשיתוף רכוש מלא קיים הסיכון לחיוב אחד מבני הזוג בחוב שיצר רעהו.

 

2.        אין במאמר זה כל המלצה לבני זוג שלא להמשיך ולקיים הרמוניה. עם זאת, הדרך הנכונה להתמודד מראש עם סיכונים אלו הנה הכנת הסכם ממון, כדין, בבחינת "סוף מעשה במחשבה תחילה".

 

3.        נושים רבים אינם מודעים לזכותם להיפרע אף מבן הזוג של החייב. לתשומת לבם !

 

4.        חייבים שנתבעו בתביעה כזו – טוב יעשו אם יפנו בדחיפות לקבלת יעוץ משפטי, ע"מ לוודא יכולתם להתמודד נכונה עם התביעה.

 

 

שלח

פנייתכם נתקבלה

אנו ניצור עימכם קשר בהקדם. תודה.

שם:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

רישום לקבלת ניוזלטר:​

 

להרשמה חינם לניוזלטר :