For more information about installing the Google Tag Manager snippet, visit our Quick Start Guide .

"אשראי" הנו שם כולל לכסף הניתן ללקוח, בין ע"י הלוואה ובין ע"י הקצאת מסגרת אשראי.

 

ההבדל הבסיסי בין "מסגרת אשראי" לבין "הלוואה" רגילה, הנו באופן ההחזר: בעוד שלהלוואה רגילה יש לוח סילוקין הקובע אופן השבת ההלוואה, הרי ש"מסגרת אשראי" ניתן כהלוואה ארוכת טווח, כשההחזר הנו חד פעמי, במועד המוסכם לסיום מסגרת האשראי.

 

מסגרת האשראי קצובה בד"כ  לתקופת זמן שתקבע ע"י הצדדים: 3 חודשים, חצי שנה, או – בד"כ – שנה.

מסגרת האשראי מהווה "כרית בטחון" ללקוח, היודע שביכולתו למשוך מהבנק לא רק כספים המופקדים בחשבונו (יתרת זכות), אלא מעבר לכך ועד לגובה מסגרת האשראי.

 

אנשים נוטים לשכוח כי הבנק מקצה להם מסגרת אשראי לתקופה קצובה, ועליהם להתכונן מבעוד מועד לקראת סיום מועד המסגרת !

 

נזכיר בהקשר זה את נוהל 325 של המפקח על הבנקים : "ניהול מסגרות אשראי בחשבונות עובר ושב", האוסר על בנקים לאפשר ללקוח להיות באוברדרפט כבעבר. קרי: אסור לבנק לאשר משיכה מחשבון, ככל שהיא תגרום לחשבון להיות ביתרת חוב בלתי מאושרת.

 

משמעות הדברים שבניגוד לעבר - בו הבנק אפשר ללקוחותיו, לעתים ברוחב לב (הרי הבנק מרוויח מכך), להיות ביתרת חובה בחשבון, ואף בחריגה ממסגרת האשראי  – הרי שכיום הבנק חייב להקפיד שהחשבון יהא ביתרת זכות או בתוך מסגרת אשראי.

 

כל חריגה ממסגרת האשראי "מקפיצה" את החשבון בדו"ח חריגים יומי המופק בסניף הבנק, והבנקאי עלול  לא לכבד משיכות או אף לבטל את מסגרת האשראי.

 

באופן הרגיל, הריבית המשולמת על מסגרת אשראי (כשהיא מנוצלת) – גבוהה יותר מהריבית שתשולם על הלוואה באותו סכום לאותו לקוח.

 

לקוח המבקש מהבנק אשראי,נדרש כדבר שבשגרה לתת לבנק בטחונות להחזר האשראי. הבטחונות יכולים להיות : שעבוד פקדון כספי, שעבוד נכס מקרקעין, ערבים וכיו"ב.

 

לאחר הערכת הבנק את הביטחונות ואת יכולת ההחזר של הלקוח – הבנק יביע הסכמה/סירוב להקצאת מסגרת אשראי.

 

הפסיקה קובעת כי מתן האשראי, גובהו, ותנאיו - הנו ענין עסקי, הנתון לשיקול דעתו הבלעדי של הבנק.

 

עמדת הבנקים הנה שכאשר מדובר בעניין עסקי - אין לבית המשפט מקום להתערב בשיקול דעתו העסקי.

 

ברם, אין זה מדויק  כלל: הפעלת שיקול הדעת הבנקאי כפוף לחובות שבתיהמ"ש הטילו על הבנקים: חובות מיוחדות ומוגברות כלפי לקוחות הבנק: נאמנות, גילוי, זהירות, וחובת תום לב מוגברת. לפיכך: בנק שיקבל החלטה ביחס לאשראי ללקוחו בשרירות, בחוסר תום לב, או שלא בזהירות המתבקשת, צפוי לפצות את הלקוח על נזקיו. 

 

ביטול מסגרת אשראי

 

כמנהל "פורום דיני בנקאות" מאז הקמת הפורטל המשפטי הגדול בישראל :LAW FORUMS  ,  עו"ד אבי זילברפלד נותן מענה יומיומי לשאלות בתחום דיני הבנקאות, הוא נתקל בשאלות רבות אודות ביטול מסגרת האשראי ע"י הבנק, וברור כי מדובר בבעיה המציקה לרבים.

האם הבנק רשאי לבטל מסגרת אשראי ?

 

ובכן, הקמת מסגרת אשראי ע"י הבנק, משמעותה "הסכם". הסכם לפיו הבנק יאפשר ללקוח לנצל סכום כסף של הבנק לצרכיו.

ההסכם, כפי שכתבנו לעיל, תחום בזמן. הצדדים קובעים את משך הזמן שבו מסגרת האשראי תהא בתוקף.

 

בנוסף, בהתאם לפסיקה, בנק חב ללקוחותיו חובות מוגברות של תום לב, זהירות ואמונים.

 

לאור זאת, ביטול מסגרת האשראי מהווה, לכאורה, הפרת הסכם ע"י הבנק.

 

ברם, הסכם מסגרת האשראי, כמו כל הסכם אחר עם הבנק, כפוף להסכם הבסיסי: "הסכם בנק – לקוח", אשר נחתם ע"י הלקוח עם פתיחת החשבון, ואשר סביר כי אף לקוח לא קרא אותו טרם חתימתו עליו.

 

בהסכם זה, הבנק – אשר ניסח כמובן את ההסכם לטובתו – קובע תנאים לביטול מסגרת האשראי במקרים מסוימים.

במסגרת סעיפים אלו נמצא למשל, בין האירועים המתירים לבנק לבטל באופן מיידי את מסגרות האשראי ולדרוש פירעון מיידי של החוב שנוצר, מקרים בהם מוגשת כנגד הלקוח בקשה לפשיטת רגל ו/או למתן צו כינוס ו/או בקשת עיקול ו/או בקשה לפירוק חברה, או אף כאשר הלקוח אינו עומד בהתחייבויותיו לבנק. עם זאת, ישנם גם "סעיפי סל", כגון: אם לדעת הבנק - "הצהרה כלשהיא של הלקוח לבנק אינה נכונה", "אם יראה לבנק לפי שיקול דעתו שחל אירוע הפוגע ביכולתו הכספית של הלקוח", "אם הלקוח יפר תנאי כלשהוא בתנאי מסמכי פתיחת החשבון", ועוד. המשותף לכל אלו - שיקול דעת נרחב ביותר, המאפשר לכל פקיד אשראי שרירות לב כנגד אלו שאינו חפץ ביקרם. 

 

עצם האפשרות המוקנית לבנק לבטל מסגרת אשראי - סבירה וראויה, שכן על הבנק, כמו כל נושה, מותר להגן על כספו אם הוא חושש לגורל השבתו לידיו.

ראו לעניין זה מאמרי : האם הבנק רשאי להפר התחייבותו למתן אשראי ללקוח?​

 

הבעיה מתעוררת כאשר הבנק מבטל את מסגרת האשראי ללא התראה מוקדמת, מהיום להיום.

 

הניסיון מלמד כי לעתים הבנק ביטל מסגרת אשראי בחשבון הלקוח כאמצעי לחץ, כגחמה של פקיד, ואף כאמצעי נקמה. תופעות אלו פסולות בהחלט.

 

הפסיקה הענפה שדנה בסעיף הרלוונטי בהסכם בנק-לקוח קבעה, שמותר לבנק לבטל את מסגרת האשראי ללא התראה מוקדמת רק במקרה של שינוי מהותי לרעה שאירע בחשבון/אצל הלקוח, וכי נטל הראיה להוכיח שאירע מקרה כזה - מוטל על הבנק.

 

הפסיקה הוסיפה וקבעה כי קיימת חשיבות מרבית להתראה מוקדמת מצד הבנק בדבר רצונו להקטין או לבטל כליל את מסגרת האשראי, וזאת הוכח התלות שהלקוח מפתח במסגרת האשראי, ובמיוחד - הסתמכותו עליה.

 

לכן, ככלל הקטנת או ביטול מסגרת אשראי תיעשה כראוי רק אם הבנק יתן ללקוח התראה סבירה לפני כן.ככל שלא נתן, ויתברר כי לא הייתה הצדקה לביטול ללא ההתראה הסבירה – הבנק עשוי לפצות את הלקוח על כל הנזקים שנגרמו לו מחמת הביטול/ההקטנה הבלתי מוצדקים של מסגרת האשראי.

 

הפסקת האשראי אינה יכולה להיעשות "מהיום למחר": חובת תום הלב מחייבת את הבנק לאפשר ללקוח לתקן את המחדל בגינו ראה הבנק לנכון להפסיק את האשראי, וכן לתת ללקוח התראה מראש שתאפשר לו התארגנות בזמן סביר.

 

בפס"ד רבים נקבע כי התראה מוקדמת סבירה הנה התראה של 21 יום לפני ביטול/הקטנת מסגרת האשראי. עם זאת, הפסיקה אינה אחידה.

 

כשמוכיחים בבית המשפט כי ביטול האשראי או צמצום האשראי נעשה שלא כדין - יש להוכיח את הנזק, וביהמ"ש יחייב בהתאם את הבנק לפצות את הלקוח !

 

הסוגיה מורכבת , ומצריכה ניסיון של עו"ד המתמחה באמת בבנקאות !

 

למשרד עורך דין אבי זילברפלד התמחות ייחודית בדיני בנקאות מזה למעלה מ- 35 שנים: עו"ד אבי זילברפלד ייצג את אחד הבנקים הגדולים במשך למעלה מ- 10 שנים, ולמד להכיר היטב את רזי המערכת הבנקאית מבפנים, על תחבולותיה ושיקוליה.

 

בהתאם, זה עשרות שנים שמשרד עו"ד זילברפלד מנצל לטובת לקוחותיו את הידע והמומחיות שצבר, והוא פועל באופן נחוש ומוצלח  מול המערכת הבנקאית: תביעות נגד בנקים,  תביעות בנקים, הסדרי חובות וכל מגוון דיני הבנקאות.

 

אשראי חוץ בנקאי

יש לדעת כי ניתן כיום לגייס אשראי אף מחוץ לבנקים, ואיננו מתכוונים ל"שוק האפור": ניתן לגייס אשראי, לעתים אף זול יותר מאשר בבנקים, דרך  קופת הגמל שלך, דרך קופות הפנסיה שלך, קרן ההשתלמות ומחברות ביטוח.

 

מי שזקוק לאשראי - טוב יעשה אם יבחן התנאים אצל גופים אלו טרם שיפנה לבנק.

מעבר לגופים אלו, ישנה  אפשרות לקבל אשראי מחברות האשראי - הרבית בהן בד"כ יקרה יותר, משמעותית, מריבית הבנק, ומריבית קופת"ג/פנסיה והשתלמות.

ישנן אף חברות פרטיות, אשר לכאורה נותנות ריבית זולה, אך בפועל - הרבית יקרה, ובמקרים רבים אף מנוגדת לחוק, באשר היא מכוסה בכל מיני שמות כיסוי לריבית. יש להיזהר בלקיחת הלוואה מגופים אלו, ורצוי מאוד לבדוק עמידה בתנאי החוק טרם השבתן או אם נקלעתם לקשיים בהשבתן.

 

מדוע אנחנו ?

במשרד עו"ד אבי זילברפלד הופכים אבן על אבן ע"מ לאתר טענות שיסייעו ללקוח במלחמתו כנגד הבנק המבטל מסגרת אשראי ללא התראה מוקדמת כנדרש, וללא שתהא הצדקה לכך, ופועלים לפיצוי הלקוח בגין הנזקים שנגרמו לו מחמת כך.

 

על מנת להתמודד כראוי נגד הבנקים, לא מספיק עו"ד "רגיל", טוב ככל שיהא. חייבים עו"ד שיהיה לא רק מומחה אמיתי בדיני בנקאות, אלא גם בעל ניסיון מעשי רב, והכרת התרגילים שבנקים עושים לעתים בחשבונות לקוחותיהם. רק עו"ד כזה יכול לחשוף אותם תרגילים, ולהשיג ללקוחותיו את ההישגים הטובים ביותר.

 

 רק לעורך דין המתמחה באמת בתחום דיני הבנקאות, היכולת, הניסיון והכישורים להצליח בתחום זה.

 

משרד עו"ד אבי זילברפלד הינו משרד עם "קבלות" בתחום תביעות נגד בנקים ו/או הגנה על לקוחות מפני הבנקים.

   

משרד עו"ד זילברפלד הינו "משרד בוטיק" במשפט אזרחי-מסחרי, בעל התמחות מיוחדת בדיני בנקאות, ותפגוש בו עורכי דין מקצוענים, בעלי ידע וניסיון רב, הפועלים במסירות ובמקצועיות, ונלחמים על האינטרסים של לקוחות המשרד.

 

משרד עו"ד אבי זילברפלד מצטיין בשירות אישי ואווירה ידידותית ביותר לקהל לקוחותיו,  תוך מתן שירות משפטי ברמה גבוהה, יעילה ומקצועית.

  

אנו יודעים איך לעשות זאת ! 

     משרדנו  לרשותך לכל שאלה ו/או הבהרה !

  

 03-5753443  

  

מסגרת אשראי

שלח

פנייתכם נתקבלה

אנו ניצור עימכם קשר בהקדם. תודה.

שם:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

רישום לקבלת ניוזלטר:​

 

להרשמה חינם לניוזלטר :