איך לשפר את דירוג האשראי​

"דירוג אשראי" הינו ציון להערכת יכולתו של לקוח להחזיר הלוואה שהוא מבקש לקחת. הוא משמש כלי למלווה להחליט האם לתת אשראי ללקוח, כמה, באיזו ריבית ובאילו תנאים. 

מאז חודש 4/19 חל שינוי מהותי במערכת האשראי אשר השפיע, משפיע וימשיך להשפיע על כל אדם במדינה.

עד לאותו מועד, רק הבנק עימו עבדנו ידע על מצבנו הכלכלי (וגם זאת, רק בהנחה שריכזנו אצלו על הפעילות), ומבלי לפנות לגופים פרטיים (כדוגמת  BDI, וזאת בהתאם לחוק שירות נתוני אשראי שפג תוקפו), אף הבנק "שלנו" לא יכול היה לדעת על הלוואות שלקחנו במקומות אחרים, ועוד יותר חשוב - האם עמדנו בהם.

במצב זה, בו המלווה צריך "לקנות סיכון" שלא נעמוד בהחזרי ההלוואה, לעיתים לווים שילמו ריבית גבוהה יחסית כ"תוספת סיכון" לגורם המלווה, ולא הייתה ללווים אפשרות ריאלית להתמקח על שיעור הריבית.

בחודש אפריל 2019 כאמור נכנס לתוקפו חוק נתוני אשראי, התשע"ו-2016 , במסגרתו הוקמה על ידי בנק ישראל מערכת נתוני אשראי מרכזית, לשם קידום התחרות בשוק האשראי בישראל.

המערכת אוספת נתונים לגבי התחייבויות האשראי של יחידים, אזרחי ותושבי ישראל, וכן לגבי אופן הפירעון של התחייבויות אלו, וזאת ממקורות מידע רבים שנקבעו בחוק כמחוייבים להעביר למערכת המרכזית, כגון:  בנקים, נותני אשראי חוץ-בנקי, כונס הנכסים הרשמי, לשכות הוצאה לפועל, ומדור חשבונות מוגבלים שבבנק ישראל.

בנק ישראל מוסמך להעביר את המידע הגולמי שרוכז אצלו ביחס ללקוח במשך 3 השנים אחרונות, ללשכות אשראי שקיבלו ממנו רישיון לעבד המידע הגולמי הגולמי ( BDI, D&B, קו מנחה) ולהפיק הימנו דירוגי אשראי, לפי אלגוריתמים שהללו פיתחו.

עקרונית, לשכות האשראי קובעות את דירוג האשראי בהתאם ל:-

• היקף מסגרת האשראי שניתן (בין בעו"ש ובין בכרטיסי אשראי בנקאיים וחוץ בנקאיים).
• היקף המסגרת שנוצל בפועל.
• היקף ההלוואות שניתן (לרבות הלוואות משכנתה) ועמידה בתשלומי ההחזר.

יצוין כי לעומת "דוח אשראי" שהינו דוח שמפיקה לשכת אשראי עבור נותן אשראי על בסיס נתונים שקיבלה ממערכת נתוני אשראי של בנק ישראל, וזאת ע"מ לסייע לנותן האשראי להחליט אם לתת ללקוח אשראי ובאילו תנאים, הרי שלשכת האשראי רשאית גם לתת לנותן האשראי "חיווי אשראי" , קרי: הבעת דעתה האם יש לתת ללקוח אשראי (כן/לא) לאור הנתונים לגביו במערכת נתוני אשראי.

ההחלטה האם לתת אשראי ללקוח הנה, בכל מקרה, של נותן האשראי בלבד, והוא רשאי, כמובן, לתת אשראי למרות חיווי דעה שלילי, באופן שיתמחר אותה לפי שיקול דעתו.

מכל האמור ברור, כי עמידה בעבר בהתחייבויות תגרום לדרוג אשראי גבוה, ואילו, לדוגמא, תיקי הוצאה לפועל פתוחים, שיקים שחוללו, פיגורים בהחזר הלוואות, ואף היקף גבוה של הלוואות (מינוף יתר) עלולים להשפיע לרעה על הדירוג.

יודגש כי מודל הדירוג לוקח בחשבון רק התחייבויות הלקוח , ולא לוקח בחשבון את ה"זכויות" שלו (נכסים, משכורות/שכ"ד/הכנסות אחרות של הלקוח, לרבות מידע אישי כגון: תארים אקדמאיים.

התוצאה הנה שכל מלווה/נותן אשראי יכול לבדוק את ההתנהלות הכלכלית של כל אחד מאתנו בעבר, ולתמחר באופן ראוי יותר את החזרי ההלוואה, ואף אנו, כלקוחות, יכולים להתמקח, ככל שדירוג האשראי שלנו טוב.

כתוצאה מהשינוי החוקי, ומאז, ככל שלקוח מבקש כיום הלוואה בשוק האשראי, הוא נדרש לאשר לנותן האשראי גישה לנתוניו הכלכליים כאמור, לשם בחינה והערכה של יכולת ההחזר שלו, ובהתאם היקף האשראי שיינתן ומחירו (שיעור הריבית).

בנק ישראל מבהיר כי דירוג האשראי הינו שיקוף ותוצר של התנהלות הכלכלית. עם זאת:-

•  לנתונים שליליים יש השפעה גדולה יותר מאשר לנתונים חיוביים, והדירוג יושפע לרעה גם מאיחורים בודדים בתשלום.
•  לנתונים חדשים יש השפעה רבה מאשר לנתונים ישנים: אם צברת פיגורים בעבר, אבל בחודשים האחרונים הקפדת על תשלומים בזמן, הדירוג עשוי להשתפר.

איך אפשר לשפר את דירוג האשראי?

מאחר ושיטת דירוג האשראי הינה שיטה סטטיסטית, ונתוניה אינם "כל ההיסטוריה" אלא רק 3 שנים אחורה ממועד הפקת דו"ח האשראי, יש מספר שיטות שמטרתן לשפר את הדירוג.

חלקן נעשה "בזמן אמת", כלומר במהלך השנים שקדמו להפקת הדו"ח, ולרבות:-

•  הקפדה על תשלום כל התחייבויות במועד המוסכם (אי חילול שיקים, עמידה בהחזרי הלוואות).
• הימנעות מניצול מקסימאלי של מסגרות האשראי, וכמובן להימנע מחריגות ממנה.
• תיקון טעויות בדו"ח: כל אדם רשאי לקבל דוח ריכוז נתוני האשראי שלו בחינם - אחת לשנה. נצלו זאת , בדקו הנתונים , וככל שאותרה טעות (ויש !. לדוגמא - תקלה נפוצה המערכת הנה דיווח על תביעה שהוגשה ע"י בנק נגד לקוחו, עוד לפני הגשת התביעה , וזאת בניגוד לתקנות נותני אשראי) - יש לפעול מיד לתיקונה. כעת ולא כשתצטרכו האשראי...

        לעיתים, מומלץ לפנות לייעוץ בקשר לבדיקת דוח האשראי, מציאת תקלות ותיקונם.

חלקן הינו ניסיון לשפר את הסטטיסטיקה. לדוגמא:

•  במקום לקחת אשראי גבוה במקום אחד, יש לחלקו למספר מקורות כשבכל אחד מהם יילקח סך נמוך.
• ליצור נתונים חיוביים עדכניים, ואף מינוריים מבחינת היקפם.
• עמידה דווקנית בהחזרי הלוואות/פירעונות כרטיסי אשראי, לרבות הזזת כספים ליום הפירעון בלבד, לשם הפירעון, והשבתו אח"כ לגורם ממנו נלקח.
• שיטות שלא נהוג לפרסמן ברבים, והננקטות ע"י עו"ד המתמחים בבנקאות וכן ע"י גופים ייעודיים העוסקים (בתשלום כמובן) בשיפור הדירוג.

שתי הערות חשובות לסיום:

1.  יש לווים שהגיעו להסדר עם הבנק לפיו נמחק להם חלק מחובם לבנק. מחיקת חוב נרשמת במאגר בנק ישראל כנתון שלילי !

2.  אם מצאתם שגיאה בנתונים שלכם בדו"ח - איימו בתביעה על הגוף המדווח ששגה. בהתאם לחוק ניתן להטיל עליו גם עיצומים

     כספיים, ולכן קיימת סבירות שהוא יעדיף להגיע עמכם להסדר תחת להודות בפני בנק ישראל ששגה בהעברת מידע, על כל

     הכרוך בכך. העילות האפשריות: פגיעה באשראי, גרם הפרת חוזה למתן אשראי, עוגמת נפש ולשון הרע.

מאמר זה תמציתי, מיועד למידע כללי וראשוני בלבד, ואינו מיועד בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף ‏לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.‏

בכל מקרה של נזק מהותי ו/או חילוקי דעות עם חברת האשראי - מומלץ לפנות לייעוץ לעו"ד המתמחה בתחום.

משרדנו מתמחה בדיני בנקאות ויענה בחפץ לב לפניות בעניין.            

​