האם ניתן לקבל הפטר על חוב מזונות בפשיטת רגל​

כידוע, הליך פשיטת הרגל (פש"ר) מאפשר תשלום חלקי בלבד של החוב לנושים, תוך מחיקת יתרת החוב. האם דין זה חל גם ביחס לחוב מזונות ?

הליך פשיטת ברגל עובר מהפך בשנים האחרונות:

בעוד שבעבר הייתה מטרת ההליך - מיקסום גביית חוב החייב לטובת בנושים, הרי שכיום המטרה המרכזית הינה - שיקום  חייב .

אף בכל הקשור לחוב המזונות של פושט הרגל חל מהפך בפסיקה.

בעבר - הובעה התנגדות לאפשר לחייב להיכנס להליך פשיטת רגל , עת אחד מחובותיו היה חוב מזונות, וזאת בנימוק שחוב המזונות הינו "כשל מוסרי" הדבק בהתנהלותו של החייב, בשל העובדה כי מדובר ב"חוב חברתי-סוציאלי", שנוצר בשל הפרת המחויבות האישית של החייב לדאוג לכלכלת מי שהוא חב במזונותיהם .

לפיכך - כך נטען - מדובר בחוסר תום לב, שכידוע יש בו בכדי למנוע כניסה להליך פשיטת רגל  (ראו לדוגמא ע"א  1003/09, מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי, ע"א 7092/13 מור נ' מור).

כיום - לא רק שהפסיקה אינה רואה בחוב מזונות כחסם לכניסה להליך פשיטת הרגל, אלא - כפי שנראה להלן - לעיתים החייב אף מקבל הפטר ביחס לחוב מזונות, וזאת בניגוד ללשון החוק, ונפרט.

החוק "היבש", פקודת פשיטת הרגל, קובע (בסעיף 35, 62(ב)) כי פשרה או הסדר לא יפטרו את החייב מחובת מזונות, וכן כי בית המשפט הדן בפשיטת הרגל, רשאי, על פי שיקול דעתו, ליתן צו הפטר, המאפשר לחייב להביא לשמיטת חובותיו, וזאת בכפוף למספר חריגים - לגביהם ההפטר שיקבל פושטת הרגל לא יחול.

אחד מהחריגים לקבלת הפטר מחובות הינו חוב לפי פס"ד בתביעת מזונות.

עם זאת, סעיף ס' 69 (א) (3) לפקודת פשיטת הרגל, מקנה לבית המשפט הדן בפשיטת הרגל שיקול דעת לקבוע היש לתת הפטר, חלקי או מלא אף לגבי המזונות .

ואכן, בית המשפט העליון פסק, במספר מקרים, כי במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות .

נוכח פסיקה מחייבת זו, מתמקד מאבק כל פושט רגל החב מזונות בשכנוע בית המשפט הדן בעניינו, כי המקרה שלו הינו אחד מ"המקרים החריגים", שאותם נפרט להלן.

כך, בע"א 6456/13, ישעיהו נ' גמזו משנת 2015, קבע בית המשפט כי נסיבות המקרה מצדיקים הפטר, והן:

א.         גילו המתקדם של החייב.

ב.         הימשכות הליך פשיטת הרגל (למעלה מ-12 שנים).

ג.          מצבו הרפואי הלקוי של החייב.

ד.         מצבו הכלכלי הירוד, ובפרט העובדה כי לא נותרו לחייב נכסים אשר לא מומשו או כי

            צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את חובותיו בעתיד.    

ה.         רמת חיים נמוכה מול רמת חיים איתנה של הזכאית למזונות.

ו.          סכומים ניכרים שהחייב כן שילם ע"ח המזונות.

בע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, משנת 2016, קבע בית המשפט כי הנסיבות המצדיקות הפטר הנן:-

א.         כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד.

ב.       קיומם של נכסים בבעלותו.

ג.       גילו ומצב בריאותו.

ד.       מצבו האישי והמשפחתי.

ה.      נסיבות היווצרות החוב.

ו.        האם מדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר.

ז.       חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו.

ח.      האם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים.

ט.       האם החייב עודנו חב במזונות שוטפים.

י.        מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד.

יא.      עמדת בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל.

יש להדגיש , כי למרות הפתח שפתח בית המשפט העליון לחייבי מזונות, ההפטר ביחס לחוב זה ניתן במשורה. רוב החייבים המבקשים זאת לא מצליחים לשכנע את בית המשפט כי חלות בעניינם אותן "נסיבות מיוחדות".

כך, למשל, בפס"ד ביהמ"ש העליון,ע"א 2837/17 עמוס ברדה נ. כונס נכסים הרשמי , מיום 6.6.18.

באותו ענין טען המערער כי יש להפטירו מחוב המזונות, מחמת שני הנימוקים הבאים:

א.         לא הוגשה תביעת חוב בגין חוב המזונות.

ב.         יש לקבוע כי חלות בעניינו "הנסיבות המיוחדות" המצדיקות הפטר.

עמדת המערער נדחתה, תוך שנפסק:

א.       מאחר  וכעיקרון חוב מזונות אינו בר-הפטר בכלל, הרי שאי-הגשת (או דחיית) תביעת חוב בשל חוב מזונות אינה מערערת את

          מעמדו. ההשלכה היחידה שיש לעובדת אי-הגשת תביעת חוב בגין חוב המזונות היא 'איבוד' זכות הקדימה שיש לזכאי בחוב

          המזונות, לפי סעיף 78(3)(ד) לפקודה, אך לא איבוד עצם הזכות לתבוע החוב.

ב.       אין בנסיבות המקרה בכדי להחיל עליו את אותן  "נסיבות מיוחדות" המצדיקות הפטר, מלא או חלקי, זאת למרות שהוכח כי:

            1)         ההליך נוהל בתום לב.

            2)         החייב אינו חב עוד בתשלומי המזונות לבנותיו, בשל גילן.

            3)         אי תשלום המזונות נבע ממאבק הגירושין שפגע בעבודתו הסדירה, ולא מחמת השתמטות מכוונת.

          וזאת מכיוון שביהמ"ש מצא אף נסיבות הפוגמות בזכות להפטר, והן:-

          1)      המערער לא נשא בעצמו בתשלום מזונות בנותיו במשך כ-20 שנה, ומקצת מן החוב נפרע רק כאשר החל המוסד

                    לביטוח לאומי לקזז  מקצבת דמי האבטלה לה היה זכאי המערער.

          2)      לא הוכח כי מצבו הרפואי מונע ממנו להמשיך להשתכר למחייתו.

          3)      יש ביכולת המערער להגדיל את כושר השתכרותו.

כאמור, לאור שקלול הממצאים נפסק כי יש לדחות ערעורו, והחייב לא הופטר מחוב המזונות.

בשולי הדברים נציין כי:

א.         "הנושה" לו חייבים מזונות אינו בהכרח בת הזוג, אלא גם , ובד"כ, המוסד לביטוח לאומי, הנכנס בנעליה משעה שהחייב לא

             עמד בחובת תשלום המזונות (וזאת מכח סעיף 14 לחוק המזונות (הבטחת תשלום)).

ב.          לאור הפסיקה כיום, הסיכויים לקבל הפטר ביחס לחוב מזונות "טרי" ו/או  מתמשך - קטנים. עם זאת, ביהמ"ש יטה לראות

             בחוב מזונות הנוגע לעבר הרחוק, כחוב כספי "רגיל".

ג.         כל מקרה ונסיבותיו. מומלץ לכל החייב חוב מזונות ושוקל לפנות להליך פשיטת רגל, לכלכל צעדיו בתבונה, ולהתייעץ עם     

            עו"ד המתמחה בתחום.