האם החברה שלי תהיה היורשת שלי ?​

מי רוצה לחשוב על פטירה ועל מה שיקרה אחר כך ? - אף אחד.

אצל בני זוג נשואים - המצב המשפטי לפחות ברור: בהעדר צוואה - מתקיימות הוראות חוק הירושה, וזכות בן/בת הזוג נשמרות עם פטירת הבעל/האשה.

ברם, מה המצב המשפטי כשבני זוג חיים יחדיו כאשר אחד מהם נפטר ? האם החבר/החברה יורשים ?

לכאורה, אף כאן הפיתרון המשפטי פשוט. כידוע, חוק הירושה השווה את זכויות הידועים בציבור, לזכויות בני זוג נשואים.

ברם, הבעיה אינה בחוק. הבעיה הנה בהחלת הגדרת "ידוע בציבור" על עובדות המקרה.

א.     נקדים ונדגיש כי לא די לטעון ל"ידוע/ה בציבור". זו טענה משפטית המותנית   בהוכחת התנאים שקבע חוק הירושה, ונטל   

        הראיה לקבלת טענת "ידועים בציבור" מוטל על הטוען למעמד של "ידוע בציבור".

ב.     כן נדגיש כי הוראות חוק הירושה בדבר זכויות הידוע/ה בציבור לא יחולו אם בן הזוג שנפטר הותיר צוואה כחוק. במקרה זה

        יחולו הוראות הצוואה.

ג.      בתי המשפט נוקטים משנה זהירות בטרם שיכירו בבני זוג החיים ביחד- כ'ידועים בציבור', באשר להכרה זו יש השלכות משפטיות משמעותיות ונרחבות ביותר: הידוע בציבור עשוי/עלול :-

• להיות מחויב במזונות האישה (חובת מזונות מכוח תום הלב לזון את הידועה בציבור.
• להיות מחויב בתשלום מדור לאישה.
• לחלוק את הרכוש שנצבר עפ"י כללי חזקת השיתוף.
• לקבל את זכויות הפנסיה שצבר הידוע בציבור שנפטר.
• לקבל פיצוי נזיקין אם נסיבות הפטירה מזכות בפיצויים (כגון במקרה של תאונת עבודה/דרכים, מוות בשירות צבאי וכדו').
• לקבל זכויות ירושה (ע"א 1717/98).
• לקבל קצבאות שארים.
• לקבל הכרה בדיירות מוגנת (ע"א 481/73 ).
• לקבל הקלות במיסוי.

ד.     בהתאם לחוק הירושה (סעיף 55), דין ידועים בציבור כדין בני זוג נשואים, בכפוף להוכחת התנאים כדלקמן:-

1. בשעת מות אחד מבני הזוג, בן זוגו לא היה נשוי לאדם אחר.
2. קיום חיי משפחה.
3. ניהול משק בית משותף .

נציין כי תנאי החוק ייבחנו ע"ס ראיות בנקודות הבאות: משך החיים המשותפים, חיים תחת קורת גג אחת, רישום רשמי בכתובת מגורים משותפת, הימנעות מקיום יחסי אישות עם אחרים, שיתוף כלכלי במשק בית משותף, חשבון בנק משותף, הולדת ילדים, ועוד. 

הכרזת 'ידוע בציבור' לא תקבע לפי ראיה בודדת, אלא לפי מכלול הראיות. כך, פרק הזמן שבו בני הזוג חיו יחד ו/או מגורים בדירה משותפת הינם רק אלמנט אחד בפסיפס ראיות שיש להוכיח.

מכאן, שהתשובה לשאלה בה פתחנו:'האם חברה שלי תירש אותי ?' - אינה מובנת מאליו, אלא תלויה בנסיבות ובעובדות שיוכחו.

השאלה נהפכת לבעייתית עוד יותר, כאשר מי מבני הזוג הותיר ילדים. במקרה זה, פעמים רבות, ילדי המנוח/ה מתנגדים לבקשת בן הזוג שנותר בחיים לרשת, וטוענים כי הלה מנסה להשתלט על העיזבון.

כך, למשל, טענו ילדי המנוח, בעמ"ש 418-12-08: לטענתם, הקשר בין המערערת לבין המנוח היה קשר של מטופל ומטפלת וזאת נוכח פציעתו הקשה של המנוח בתאונה. טענתם התקבלה ונפסק כי המבקשת לא הצליחה להוכיח את היסודות הנדרשים לקביעת 'ידועה בציבור'.

פסה"ד הרבים בסוגיה זו מלמדים כי בית המשפט הכיר במורכבות הסיטואציה של "ידועים בציבור". אין דפוס אחיד להתנהלות זו, והדברים שונים מזוג לזוג בהתאם לגילם, השכלתם, השקפת עולמם, הרגלי חייהם, מקצועם, מצבם הכספי, מצב בריאותם וכו'.

לפיכך, הפסיקה העוסקת בסוגיה זו היא דינאמית ומתפתחת בהתאם לצרכי השעה, שינוי העיתים והתאמה לחיים המודרניים.

כך, לאור הדינאמיות בפסיקה, בית המשפט שידון כיום בעניין של "ידועים בציבור" , יבחן האם העובדות מלמדות על אומד דעתם של בני הזוג לעניין קביעות הקשר ומיסודו, וזאת להבדיל מהפסיקה בעבר, במהלכה נבדק האם  הציבור סבור כי בני הזוג נשואים כדין.

באם ננסה להשיב לשאלה בה פתחנו, נראה כי בהתאם לפסיקה, בני זוג החיים ביחד חיי משפחה ללא נישואין, לא מכורח החוק (מסורבי חיתון- כהן וגרושה וכדו'), ולא מתוך מניעים אידיאולוגים של שיתוף,  אלא כתקופת ניסיון לקראת נישואין, כתקופת מבחן, או סתם "בשביל הכיף" או "בשביל הכדאיות" - ספק רב אם ביהמ"ש יחיל על מערכת יחסים זו את דיני הנישואין והגירושין, באשר נראה כי המבקש/ת ייכשל בהוכחת מחויבות משפטית או כוונה להעניק זה לזו זכויות כה משמעותיות כמו פנסיה, חזקת שיתוף, ירושה וכדו'. 

המסקנות:

א.        בני זוג שאינם נשואים וחיים יחדיו - מצויים בחוסר וודאות משפטית   בהשוואה לבני זוג נשואים.

ב.         יש דרכים, ומומלץ ביותר ליצור וודאות משפטית, ע"י עריכת  צוואה או חתימת הסכם ממון ברור.

​