עיקול זמני : מהותו, התנאים לבקשתו וזמן תחולתו​

 כללי:

חוק ההוצאה לפועל (הוצל"פ) והתקנות שמכוחו מאפשרות הטלת עיקול על נכסי החייב.

ברם, החוק (תקנות סדר הדין האזרחי) מאפשר הטלת עיקול זמני עוד בשלב התביעה, טרם בירורה, וטרם שניתן פסק-דין.

כניגוד לעיקול לפי חוק ההוצאה לפועל, שמטרתו תפיסת רכוש לשם גביית החוב, תקנות סדר הדין האזרחי מאפשרות להטיל עיקול זמני לשם מניעת הברחת רכוש, למטרת ייחוד הנכסים המעוקלים לשם הקלת מימוש פסק הדין.

ככל שהתובע זוכה בתביעתו, הוא רשאי לבקש מביהמ"ש לאשר בפסק הדין את העיקול הזמני, דבר שיקל את תהליך מימוש הנכסים שעוקלו זמנית, בשלב ההוצאה - לפועל.

לפיכך, בעוד שלפי חוק ההוצל"פ, השלב הבא לאחר עיקול נכסים הוא צו למכירתם, הרי שעיקול זמני – נעשה ע"י רישום בלבד.

המועד והתנאים לבקשת צו עיקול:

1. בקשה לעיקול זמני מוגשת כבקשה מיוחדת במסגרת התביעה האזרחית. למעשה, ניתן לבקש עיקול זמני אפילו     עוד לפני הגשת התביעה ! , ובלבד שזו תוגש בתוך 7 ימים. 

    בדרך כלל בקשה לעיקול מוגשת "במעמד צד אחד בלבד", באשר מטרתה הינה הפתעת הנתבע טרם שהבריח רכושו. בית             המשפט ייעתר לבקשה לדון בבקשת העיקול במעמד צד אחד בלבד,

    ככל שישוכנע שהשהייה הכרוכה בדיון בדרך הרגילה (במעמד שני הצדדים)  - עלולה לגרום למבקש נזק שאין לו תקנה או נזק

    חמור (כגון: חשש להברחת הרכוש שעיקולו מבוקש).  

2. בניגוד לעיקול לפי חוק ההוצל"פ – שמטרתו כאמור גביית חוב פסוק, וממילא אין צורך לנמק את בקשת העיקול, הרי שבעיקול

    זמני, בשלב בו טרם ניתן עדיין פס"ד לטובת התובע – מבקש העיקול, קיים חשש טבעי שבקשת העיקול מיועדת ליצירת לחץ, וכי

    אין לה סיבה משפטית אמיתית.

3. מחשש מובנה זה נגזרות שתי התוצאות הבאות:-

    א.   המבקש צו עיקול זמני יחויב, ככלל, להפקיד בבית המשפט, כתנאי לקבלת הצו, התחייבות עצמית וכן ערבות מספקת,                   להנחת דעת ביהמ"ש, לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למי שאליו מופנה הצו כתוצאה ממתן הצו.

          אם הצו הזמני יפקע (למשל, מחמת דחיית התביעה), רשאי בית המשפט להורות על חילוט העירבון, אם ראה כי נגרמו למשיב

          נזק או הוצאות עקב מתן הצו, וכי הבקשה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין.

    ב.  מבקש צו העיקול חייב לנמק בקשתו, ולצרף לה תצהיר, מהם ישוכנע בית המשפט כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על

         ביצוע פסק הדין.

         אמת המידה, איפוא, לעניין הוודאות שבה על בית המשפט להשתכנע ע"מ ליתן צו זמני הינה "חשש סביר". ע"מ לתת צו

         עיקול זמני, על בית המשפט להשתכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק הדין, ככל שייפסק

         לטובת התובע.

         יצוין, כי בניגוד לזמנים עברו, בהם ה"חשש הסביר" האמור היה בבחינת מטבע לשון שבלוני בבקשות לעיקול זמני, הרי שמאז 

         חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם, קיימת דרישה להנמקה והוכחה ממשית של "חשש סביר" זה. 

4.     מהם התנאים להטלת עיקול זמני ?

       הואיל ומדובר בסעד דרסטי, בית המשפט לא ייעתר לבקשה להטלת עיקול זמני, אלא אם כן ישוכנע באלו:-

      א.   שסיכויי הצלחת התביעה - טובים.

      ב.   מבחן מאזן הנוחיות: בחינה כוללת של הנזקים שעשויים להיגרם לצדדים, ככל שיינתן הצו וככל שלא.

      ג.   האם הבקשה לעיקול זמני הוגשה בתום לב.

      ד.   האם הפגיעה עקב מתן הצו אינה עולה על הנדרש לצורך הגנת אינטרס התובע.

      ה.  בית המשפט יתנה את מתן הצו בהתחייבות עצמית והמצאת ערבות של צד ג' או ערבות בנקאית. 

 5.   הזכות לביטול צו מניעה זמני

       אם ניתן צו עיקול במעמד צד אחד, רשאי הנתבע לבקש ביטול צו העיקול בתוך 30 יום ממועד שקיבל את צו העיקול.

       במקרה כזה, ככלל, יקיים בית המשפט דיון במעמד שני הצדדים, בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים ממועד הגשת

       הבקשה לביטול צו העיקול.

6.   פקיעת צו עיקול זמני

      תקנות סדרי הדין מחייבות כי : "העתק הצו, העתק הבקשה והמסמכים המצורפים אליה והעתק כתב הערבות יומצאו במסירה

      אישית למשיב בתוך שלושה ימים, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו."

      לתשומת לבכם: אי עמידה בלו"ז זה (אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר) – עשוי להביא לפקיעת צו העיקול !

      אפשרות נוספת לפקיעת צו העיקול הזמני הנה אי אישורו במפורש בפסק בדין.

7.   מה ניתן לעקל ואצל מי:

     א.  ניתן לעקל כל נכס ו/או זכויות עתידיות (תמלוגים העומדים להתקבל בעתיד) ובלבד שהנכס אינו פטור מעיקול אותה שעה

          (כגון: שכר עובד עד לתקרה הקבועה בחוק). 

          הנכסים המעוקלים על פי רוב הנם: נכסי מקרקעין , מיטלטלין - לרבות כלי רכב, וכן כספים הנמצאים אצל צד ג'.

          לתשומת הלב: לא בנקל יינתן עיקול חשבון עו"ש, להבדיל מכספים פסיביים כגון: חסכונות, ני"ע וכדו'.

          בהתאם לפסיקה, בעיקול זמני בחשבון הבנק של הנתבע/צד ג' -  המעקל נכנס לנעלי הלקוח ביחסיו עם הבנק, ולפיכך צו

          העיקול תופס רק את זכויותיו כפי שהיו בבנק במועד קבלת צו העיקול, ולא תופס לגבי זכויות כספיות עתידיות, ככל שתגענה

          לחשבון הבנק לאחר מועד זה.          

    ב.   ניתן לעקל אצל הנתבע, אצל כל צד ג' שלדעת מבקש העיקול הוא מחזיק בנכסים המגיעים לנתבע, וכן ניתן לבצע עיקול אף

          על נכסים המגיעים לנתבע והמצויים אצל התובע עצמו.

        יודגש כי ככל שהעיקול הזמני בוצע אצל צד ג' (יקרא להלן: "המחזיק")– עליו להשיב בכתב, בתוך המועד             שנקבע בהודעה, אם אכן מחזיק הוא בנכסי המשיב, או אם בדעתו להגיש בקשה לביטול צו העיקול.

          היה והמחזיק שתק ולא הודה כי נכסי המשיב מצויים בידו, רשאי מבקש צו העיקול להגיש בקשה לביהמ"ש לאשר

          את העיקול. בקשה זו – כמוה ככתב תביעה כנגד המחזיק, ותוצאתה (ככל שתתקבל) – יצירת חיוב אישי של המחזיק לשלם   

          למבקש העיקול את שווי המעוקל שנטען כי הוא בידו.

8.       יצויין עוד:-

     א. זכות עיון מחדש: בכל שלב רשאי המשיב/מחזיק לבקש מבית המשפט לעיין מחדש בצו העיקול הזמני שניתן, אם לדעתו הדבר

         מוצדק בשל נסיבות שהשתנו או עובדות חדשות שנתגלו מאז מתן הצו.

    ב. המרת נכס מעוקל: המשיב רשאי לבקש המרת הנכס המעוקל בנכס אחר, כל אימת שהותרת העיקול על הנכס אותו מבקש

       הוא לשחרר מעיקול, מהווה הכבדה בלתי ראויה. ביהמ"ש ישקול בקשה תוך איזון בין הכבדה נטענת זו, לבין זכות מבקש                   העיקול לייחד נכסים להבטחת גביית פסה"ד.