מעמדו של הפטר מותנה

 

בית המשפט העליון הסדיר לאחרונה (ע"א 8488/18, פס"ד מ- 6/2019) את מעמדו של ההפטר המותנה, באופן ברור ביותר.

 

באותו עניין נדון עניינה של המערערת אשר ירשה זכויות בדירה לאחר שניתן לה הפטר מותנה. הנאמן ביקש להיפרע מהדירה, ואילו המערערת סברה כי מרגע שהתגבש הפטר מותנה אין משמעות לנכס שקיבלה בירושה ואין להשית עליה חיובים נוספים.

 

בית המשפט המחוזי ביטל את ההפטר, והוגש ערעור לבית המשפט העליון אשר נדרש לסוגיה : האם הפטר מותנה הינו מהלך סופי שאין ממנו חזרה אלא בנסיבות קיצוניות, או הוא מהווה החלטת ביניים שמושפעת משינויי נסיבות.

 

ראשית נקבע כי לבית המשפט יש סמכות לעיין מחדש בהחלטה להפטר זמני כתוצאה מגילוי עובדה שלא הייתה ידועה בזמן מתן ההחלטה או מהתפתחות עובדתית שחלה לאחר מתן ההחלטה.

 

נפסקה הלכה מחייבת לפיה הפטר מותנה לא מסמן את קו הסיום של הליך פשיטת רגל, אלא הוא רק 'שלב ביניים', במסגרתו החייב רואה באופק את ההפטר המיוחל אולם הוא עדיין מצוי באופן מוחלט בהליכי פשיטת הרגל: נכסיו מוקנים לנאמן והוא מחויב בכל חובות ההליך וכל המגבלות ממשיכות לחול עליו.

 

לעומתו: הפטר חלוט כן מסמן, באופן עקרוני, את סוף ההליך, אך גם זאת לא באופן מוחלט.

 

לבית המשפט יש סמכות לדון מחדש גם בהפטר סופי ומוחלט, הגם שזאת ייעשה רק במקרים קיצוניים, כגון:

א.     כאשר מתברר שפושט הרגל הסתיר עובדות מהותיות .

ב.     מקרים של תרמית.

ג.      אם החייב מפר את חובתו לסייע לנאמן גם לאחר ההפטר.

 

במסגרת ההחלטה לביטול הפטר סופי יילקחו בחשבון הנושאים הבאים:

 

א.     התנהלות החייב:

        נדבך מרכזי בשיקולי בית המשפט במסגרת הליך פשיטת הרגל נוגע לאופן התנהלותו של החייב, ובמיוחד לאופן בו עמד

        בדרישה לפעול בתום לב תוך שיתוף פעולה במסגרת הליכי פשיטת    הרגל.

 

ב.     אינטרס החייב (הסתמכות וצפייה):

        הפטר מותנה משפיע על החייב, הסומך ידיו על החלטת בית המשפט, ומצפה כי אם יפעל בהתאם להוראותיו, אזי יזכה בהפטר

        חלוט, שיאפשר פתיחת דף כלכלי חדש בחייו. אינטרס זה של החייב - ראוי להגנה. עם זאת,  יש להבחין בין מצב בו החייב 

        הסתמך על ההחלטה בדבר הפטר מותנה, במובן זה שפעל לפיה, ושינה בכך את מצבו לרעה; לבין מצב בו האינטרס של חדל

        הפירעון מתמצה בציפייה לקראת תום ההליך וחזרה לשגרה, ואין הוא מגלם הסתמכות בפועל על ההחלטה, אלא פגיעה  

        באינטרס הציפייה בלבד. דינה של ההתחשבות באינטרס החייב אינו יכול להיות זהה, ויש לפיכך לקחת בחשבון את הפעולות

        שננקטו על ידו בעקבות ההפטר המותנה, את השפעתן על החייב, וכן את חלוף הזמן מאז ניתן ההפטר המותנה, אשר יש בו

         כדי להגביר את ההסתברות להסתמכות החייב עליו.

 

ג.    אחוז החובות שנפרעו בהליך חדלות הפירעון:

       אחת התכליות של הליך חדלות הפירעון היא להביא לפירעון החובות לנושי החייב. ככל שקרובים אנו להגשים מטרה זו גם ללא

      הנכס הנוסף, יקל על בית המשפט להעניק משקל גבוה יותר לאינטרס החייב, ולכבד את ההחלטה בעניין ההפטר המותנה.             ולהיפך, ככל שהתועלת שצמחה לנושי החייב מההליך מצומצמת יותר, במובן זה שרק אחוז קטן של החובות נפרע במסגרת     

       ההליכים, כך גם יגדל הטעם לסטות מההחלטה בעניין ההפטר המותנה.

 

 ד.   מהותיות הסכום שנוסף:

       ולבסוף, גם לשוויו האבסולוטי של הנכס הנוסף יש משמעות. בעניין זה, דין פרוטה אינו כדין מאה.       

       כשעל הפרק סטייה מהחלטה שיפוטית למתן הפטר מותנה, יש לוודא כי התועלת מכך היא משמעותית, ולא ניתן לומר כי כל

       גביה נוספת לטובת כלל הנושים, תהיה צנועה ככל שתהיה, מצדיקה סטייה מהמתווה שסוכם.

 

נפסק כי היה על החייבת לדווח על הירושה אף לאחר מתן צו ההפטר הזמני, ומשלא עשתה זאת - הפרה את תנאי פשיטת הרגל, ובית המשפט רשאי היה לבטל את צו ההפטר הזמני.

 

 

שלח

פנייתכם נתקבלה

אנו ניצור עימכם קשר בהקדם. תודה.

שם:

שדה חובה

דוא"ל:

שדה חובה

רישום לקבלת ניוזלטר:​

 

להרשמה חינם לניוזלטר :