ירושה בין דורית זה לא הכנת צוואה זה תהליך
אף אחד לא אוהב לחשוב על פטירתו/פטירת בן זוגו, אך הפטירה זה לא דבר התלוי בנו.
מה שכן תלוי בנו הנה השאלה האם נטמון ראש בקרקע כבת יענה או שנתכנן בחוכמה ומראש כיצד למקסם את מה שהיורשים יקבלו לאחר פטירה.
רבים חושבים שהבחירה הנכונה ביותר הנה חלוקת רכושם שווה בשווה בין ילדיהם. לכאורה - אין הגון מכך. חלקם אף אומרים - הרי זו ברירת המחדל של חוק הירושה, מכאן שאין צורך בכלל לעשות צוואה.נפתרה הבעיה...
ברם, במרבית המקרים אין זה נכון כלל ועיקר, וזה מקור להפסד כספי ניכר ולסכסוכים במשפחה.
ככל שעשיתם צוואה, מן הסתם נתתם לעוה"ד שהכין את הצוואה פירוט נכסים והבהרתם לו איך ברצונכם להורישם. זה בסדר, אבל זה ממש לא תהליך הורשה בין דורית, במסגרתו נערכת בחינה משפחתית, פותרים מוקשי מס ומסלקים אפשרויות להתנגדויות או מריבות בין היורשים, הכל כמפורט להלן.
הבה ונציג חלק מהבעיות הקשורות להורשת רכושכם.
1. חוק הירושה לא מכיר את המשפחה שלכם
אכן, אם אין צוואה, חוק הירושה קובע מי יורש. אבל הוא לא יודע שבן או נכד מסוים טיפל שנים במוריש, או שצאצא אחד כבר קיבל עזרה לרכישת דירה או רכב או לימודים, שלצאצא אחר נפתחה קופת גמל כשנולד, או שיש ילד עם צרכים מיוחדים. הבנתם. נכון?
החוק מחלק באופן שוויוני ופורמלי, ובמקרים אלו התוצאה לא הוגנת לכולם.
תכנון ראוי, לאחר לימוד ההרכב המשפחתי והמורכבות שבה, ומתן פתרונות משפטיים הולמים המתאימים בדיוק למצב המיוחד - יגרום לתוצאה נכונה יותר בעת עריכת צוואה.
2. ילד שנפטר לפני המוריש והותיר ילדים קטינים
כשבן נפטר,חלילה, לפני המוריש, הנכדים נכנסים לנעליו ויורשים את חלקו. ברם, אם הם קטינים, הנכסים עוברים לניהול אפוטרופוס, ובגיל 18 הם זכאים לקבל לידם את הירושה.
במצב זה, לעיתים מגיע לידיהם הון גדול שהם ממש לא מסוגלים לדעת לנהל אותו ולשמור עליו, וזה מתכון לקטסטרופה כלכלית.
דוגמא אחרת, לא עלינו, לעיתים אחד הילדים/נכדים הינו ילד חריג שיש לדאוג לצרכיו בעתיד.
תכנון ראוי יקבע סייגים לקבלת מלוא כספי הירושה בגיל זה ע"י הנכדים, ויש לכך פתרונות שונים, כגון הוראות חלוקה לפי אבני דרך או הקמת נאמנות.
3 . הפיל שבחדר שלא רוצים לדבר עליו: בן/בת הזוג של הילדים
בוא נגיד את האמת. גם אם אנו מאוד אוהבים את הכלה/החתן של ילדינו, הרצון הטבעי שלנו שכספנו יועבר לצאצאינו הישירים: בן, נכד, נין ולא לבני הזוג של מי מהם.
כשילדיכם נשואים, אתם מאחלים להם את כל הטוב שבעולם. ברם, הסטטיסטיקה של גירושים מדאיגה. כשליש מהזוגות הנשואים יתגרשו. סטטיסטית, אחד משלושת ילדיכם נמצא בסיכון זה. ואולי יתגרשו.
אמנם חוק יחסי ממון קובע שבמקרה של גירושין הירושה שייכת רק ליורש ולא לבן הזוג, אך בפועל, במרבית המקרים התוצאה שונה.
כך, למשל, קבלת כספי הירושה ע"י הבן והפקדתו הטבעית בחשבון המשותף שלו עם אשתו, עשויה לגרום לכך שבמקרה של גירושין חצי מכספי הירושה יעבור לבן/בת הזוג של ילדכם, וזאת, כמובן בניגוד גמור לרצונכם - אם היה ניתן לשאול אתכם באותה עת. כך גם במקרה של רישום הבעלות בדירה שהתקבלה בירושה גם על שמו של בן הזוג הנוסף.
בחינת המצב, תכנון נכון וניסוח מקצועי וראוי של הצוואה עשוי לפתור בעיה עדינה זו.
4 . אחת הבעיות והטעויות המרכזיות בירושה - מיסוי
ברוב המשפחות הישראליות הדירה היא עיקר העושר.
נקודת המוצא טובה, שכן העברת דירה בירושה אינה נחשבת כאירוע מס: נכון להיום, אין במדינת ישראל מס עזבון, אין מס שבח, ואין מס רכישה בעת הורשת הדירה ליורשים.
הבעיה נוצרת או עלולה להיווצר אם לא מתכננים נכון מראש, בשלב בו היורש מוכר את הדירה שירש. הוא 'חוטף' מיסוי, ועוד איזה מיסוי...
נתחיל מהבשורות הטובות:
אם היורש של הדירה הינו בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא של המוריש,
והמוריש היה בעלים של דירת מגורים אחת בלבד לפני פטירתו, והוא עצמו היה פטור לו מכר את הדירה בחייו,
והדירה שווה עד תקרה של 5,008,000 ש"ח - יהיה פטור מלא ממס שבח בעת מכירתה ע"י היורש, וזאת מכח סעיף 49ב(5) לחוק מיסוי מקרקעין.
אם הדירה שווה יותר, יחול מס השבח על היתרה העודפת.
מכאן שאם למוריש הייתה יותר מדירה אחת בעת פטירתו -אין פטור ממס שבח ליורש.
קרי: כאשר היורש ירצה למכור את הדירה שקיבל בירושה, ובהנחה שיש לו כבר דירה משל עצמו - הוא ישלם מס שבח יקר!
המלכודות של הורשת דירות
- אם בתחילת שנות האלפיים נעה הריבית השנתית של בנק ישראל בין 5% ל- 9% (ונזכיר שריבית הפריים גבוהה מריבית בנק ישראל באחוז וחצי), ובין השנים 2013 - 2008 הייתה בריבית הממוצעת של בנק ישראל קרוב ל- 2%, הרי שבשנת 2014 הייתה הריבית - 0.25%, ובשנים 2016-2017, 2020 -2021 - עמדה על 0.1% בלבד.
כלומר: ריבית הפריים עמדה על 1.6% בלבד. בוננזה ללוקחי ההלוואות!
מצב זה גרם למאות אלפי משפחות לקחת הלוואות בריבית זולה ולהשקיע הכספים ברכישת דירות.
הביקוש העצום לדירות גרם לסחרור של עליית מחירי הדירות, מה שגרם ליותר ויותר אנשים לרכוש דירות.
התוצאה הנה שישנו כיום ציבור עצום של אנשים בעלי יותר מדירה אחת. כשאלו ילכו לעולמם במצב זה - היורשים ישלמו מס שבח במכירת הדירות.
- חישוב מס השבח יהיה יקר: עקרונית, החישוב הינו בהתאם לשינוי בשווי הדירה מיום רכישתה ועד ליום מכירתה.
ברם, היורש נכנס לנעלי המוריש, ויום הרכישה מבחינתו לא יהא המועד בו קיבל את הדירה בירושה אלא המועד בו המוריש רכש את הדירה.
המועד מרוחק יותר ממועד המכירה ולכן סביר להניח שהשבח (ובהתאמה- המס) יהא גדול יותר.
- חלק מדירה נחשב כדירה. בהתאם לחוק ולפסיקה - היורש לא זכאי לפטור אם המוריש החזיק רק בחלק מדירה נוספת. כלומר, גם אם למוריש הייתה דירת מגורים יחידה אך הוא קיבל בירושה עשירית דירה מהורה או אח, הדבר יבטל את הפטור על דירת המגורים שלו.
אז מה עושים?
אפשרות אחת - לממש עוד בחיי המוריש את הדירה הנוספת. הדבר יאפשר לו גם לקזז הפסדי הון ככל שיש לו (למשל מהפסדים בבורסה) - מה שהיורשים לא יכולים לעשות (בהתאם לפסיקה - הפסדי הון לא עוברים בירושה. הם הולכים לאיבוד!), ואז ישקיע את התמורה בנכס אחר (כגון: קופת גמל להשקעה, פוליסת חיסכון וכדו', שהתשואות בהן מתחרות בהחלט בתשואות של הדירות, וזאת בלי כאבי ראש של השוכרים, תיקונים, גביה, וכדו'.
אפשרות אחרת - תכנון נכון של הורשה בין דורית ישקול האפשרות לתת במתנה את הדירה/ות שאינן דירת המגורים של המוריש לצאצאיו, אך זאת בצורה חכמה: מתן דירה במתנה לילד שכבר יש לו דירה משל עצמו מעביר את בעיית מס השבח לילד, שכעת ימצא עצמו בעל שתי דירות.
לכן, ולאחר מיפוי ראוי של 'המשפחתולוגיה' כולל נכדים, היש בבעלותם דירה, ניתן לשקול:-
(1) העברת הדירה במתנה לילדים שאין להם דירה. או -
(2)אם יש להם דירה - לתת לכל אחד מהם במתנה לא יותר משליש דירה. זה מצב של WIN-WIN :
מחד - המוריש נפטר מהדירה הנוספת וממילא ליורש לא יהא מס שבח בעת מכירת הדירה היחידה שיירש מהמוריש,
ומאידך - קבלת שליש דירה אצל הילד - לא ייחשב מבחינתו כדירה נוספת ככל שירצה למכור את דירת מגוריו. הוא עדיין יהא זכאי לפטור ממס שבח בגינה.
(3) במקרים הראויים - לתת הדיר/ות במתנה לנכד/ים. אף כאן מומלץ לחלק כל דירה בין שלושה, ע"מ שמקבל המתנה לא ייחשב כבעל דירה מבחינת מס שבח.
שתי הערות בנושא המתנה:
(1) יש לוודא שעסקת המתנה נעשית כשורה ולא פיקטיבית.
(2) צריכים לדעת שיש תקופת צינון אצל מקבל המתנה. הוא יוכל למכור הדירה בפטור ממס שבח רק לאחר 4 שנים ממועד המתנה, ואם גר בדירה - לאחר 3 שנים בלבד.
המסקנה: אם אתם בעלי מספר דירות ואינכם מתכננים כראוי את ההורשה הבין דורית - אתם משלים את עצמכם שאתם מורישים כראוי, שכן אינכם בוחנים את השאלה כמה היורשים יקבלו נטו ממה שתורישו!
מי שמחזיק דירה נוספת, או חלק קטן מדירה, ללא תכנון הורשה כראוי - הוא עלול להשאיר ליורשים חשבון מס גדול.
דוגמת חישוב: הפער בין פטור למס
הנתונים (להמחשה בלבד). יתכנו שינויים בגלל מס יסף, פטורים אישיים וכדו'.
סבא רכש דירה בינואר 2004.
- הדירה נמכרת על ידי היורשים בינואר 2027, כלומר 23 שנות החזקה.
- הרווח הריאלי (אחרי הצמדה והוצאות מותרות) הוא 2,000,000 ש"ח.
- שיעור המס על החלק החייב: 25%.
תרחיש 1: לסבא הייתה דירה אחת
הנכס נמכר בפטור לפי 49ב(5), ולכן המס הוא 0 ש"ח.
תרחיש 2: לסבא הייתה דירה נוספת והיורשים מוכרים רק אחת הדירות
אין פטור, ולכן חל חישוב ליניארי. הרווח מתחלק לפי שנות ההחזקה, והחלק שנצבר עד סוף 2013 פטור.
| שלב | חישוב | תוצאה |
| שנות החזקה בסך הכול | 2004 עד 2027 | 23 שנים |
| שנים אחרי 1.1.2014 | 2014 עד 2027 | 13 שנים |
| החלק החייב ברווח | 13 ÷ 23 | כ-56.5% |
| רווח חייב | 2,000,000 × 56.5% | כ-1,130,000 ש"ח |
| 1,130,000 × 25% | מס השבח כ-283,000 ש"ח |
הפער, כ-283,000 ש"ח, רק בגלל דירה נוספת אחת.
תרחיש 3: שתי הדירות נמכרות על ידי היורשים, בלי פטור
נניח שהדירה הנוספת נרכשה בינואר 2010 ונמכרת בינואר 2027 (17 שנות החזקה), עם רווח ריאלי של 1,200,000 ש"ח:
| דירה | חלק חייב | רווח חייב | מס (25%) |
| דירה א' (מהדוגמה למעלה) | 13/23 | כ-1,130,000 | כ-283,000 |
| דירה ב' | 13/17 | כ-918,000 | כ-229,000 |
סה"כ מס שבח במכירת שתי דירות המוריש כ-512,000 ש"ח !!!
מס, שבתכנון ראוי ומוקדם ניתן היה לחסוך ולתת ליורשים במקום למדינה.
5 . הורשת דירה/מספר דירות "שווה בשווה" לילדים יוצרת שותפות במקרקעין.
לא תמיד, אך לעיתים קרובות מידי נתקלים בבעיה זו של שותפות במקרקעין.
לעיתים יש ליורשים ציפיות שונות מה לעשות עם הדירה: האחד רוצה למכור, השני להשכיר, והשלישי רוצה לתת לבתו שזה עתה התחתנה, לגור שם שנה.
תכנון נכון של ההורשה יכול למנוע מצב זה ולמנוע מריבות משפחתיות.
אם יש כמה דירות ויורשים, עדיף לחלק כך שכל יורש יקבל דירה שלמה, ולא חלקים בכל הנכסים. היורש שהדירה שירש היא דירתו היחידה יכול למכור אותה בפטור על פי סעיף 49ב(2), בכפוף לתנאי הפטור הרגיל לדירה יחידה.
כך כל אחד מהיורשים משתמש בפטור שלו, וחלוקה שוויונית בשווי נעשית דרך איזון כספי.
יש לתכנן זאת כראוי, לכתוב זאת בצוואה או להורות ליורשים לבצע הסכם חלוקה.
6 . בחינת מוטבים בקופות השונות
למי שעדיין לא יודע - הכספים של המוריש שנמצאים בקופות גמל, ביטוחי מנהלים וביטוחי חיים מועברים לפי מינוי המוטבים, ולא לפי הצוואה!
ככל שקיים רצון לבצע איזון בין היורשים - יש צורך לבדוק את המוטבים בקופות השונות, אחרת האיזון עלול להיות מופר.
7. בחינת הגדרת יורש אחר יורש
חוק הירושה (סעיף 42 לחוק) מאפשר למצווה לקבוע בצוואה מי יירש אותו ראשון (יורש ראשון), ולאחר מכן מי יירש את מה שיישאר מאותו רכוש (יורש שני) עם פטירת היורש הראשון, בהתקיים תנאי או בהגיע מועד.
יש לדעת כי ככל שלא הוטלו בצוואה הגבלות על היורש הראשון - אזי הוא בעלים לכל דבר ועניין בתקופת הביניים. הוא רשאי לנהוג ברכוש כבשלו, לרבות מכירתו או אף נתינתו במתנה, ובכך לשלול הזכויות של היורש השני, מכיוון שזה זוכה אך ורק במה שהשאיר (שייר) היורש הראשון אחרי מותו.
המגבלה המרכזית שהחוק מטיל על היורש הראשון: הוא אינו רשאי לגרוע מזכותו של היורש השני באמצעות צוואה משל עצמו. כלומר, הוא לא יכול להוריש בצוואתו את הנכסים המקוריים לאדם אחר ( אך כאמור הוא יכול למכור ולאפס את מה שהורש).
ניתן לקבוע לכל היותר שני יורשים בהסדר זה, אלא אם מדובר ביורשים שהיו בחיים בעת עשיית הצוואה.
ע"י סעיף זה ניתן למעשה ליצור "שרשרת ירושה" להותרת הרכוש המשפחתי בתוך המשפחה.
סעיף זה הינו סעיף מהותי בהורשה בין דורית, אך הוא לא מתאים לכולם. יש לבחון, במקרים המתאימים הוספת סעיף זה לצוואה.
8. החשש מתקיפת הצוואה
סכסוכי ירושה הינם אחד התחומים המכוערים ביותר במשפט הישראלי. היורש/ת הממורמר/ת חוזרת לעיתים אחורה עד תקופת הילדות. "מאז אמא העדיפה אותך"...
במסגרת הדיון מתבצע רצח אופי מכוער למוריש/ה. לא לכבוד הנפטר ולא לכבוד היורשים.
הטענות מגוונות: חוסר כשירות, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה, מעורבות בעריכת הצוואה, ועוד.
ככל שהצוואה ערוכה בצורה חובבנית ולא מקצועית - כך הסיכון לתקיפתה גדל!
עו"ד מקצוען הבקי ומיומן בתחום אמור לנטרל מראש את המוקשים האפשריים.
8. צוואה ויפוי כח מתמשך
אכן, ייפוי כוח מתמשך מהווה כלי עזר לטיפול באדם ככל שחלילה הוא לא יהא קוגנטיבי, והכנתו מראש מונעת ואף חוסמת מינוי אפוטרופוס (זמן, כסף ניכר להליך המשפטי, חשש לסכסוך משפחתי מי יהיה האפוט', ושיהוי ניכר בקבלת הצו מול המיידיות בהפעלת יפכ"מ).
ברם, לא ניתן לערוץ צוואה ו/או לתקן צוואה ע"י מיופה הכח.
הדבר אפשרי רק על ידי המוריש בעצמו, וכל עוד הוא קוגנטיבי.
סיכום
תכנון הורשה בין-דורית אינו עיסוק במוות. הוא עיסוק בחיים.
סקרנו כאן מגוון בעיות בתהליך ההורשה וכן את מקצת הפתרונות.
במכוון ועל מנת שלא לסבך - לא התייחסנו לכל המצבים (כגון: הורשת נכסים בחו"ל, הורשת עסקים, ועוד, שהינם מורכבים יותר ומצריכים בהתאם פתרונות מיוחדים ואישיים).
כן יודגש כי לא התייחסנו כלל לבעיות המשפטיות והמשפחתיות האיומות שעלולות להיווצר במצב של ירושה מכח החוק, ככל שהמוריש/ה לא עשה כלל צוואה. שומר נפשו ירחק!
זכרו: הרצון של המוריש/ה לא נמדד בכמות הנכסים שהשאיר/ה, אלא בשאלה כמה מזה נשאר בידי הילדים וכמה לקחה המדינה.
אם המטרה שלך הנה שמירה על עושר משפחתי - חובה לבצע תהליך בחינה של העברה בין דורית.
צוואה טובה מחלקת את הרכוש.
הורשה דורית טובה שומר על הערך ליורשים.
השאלה איננה רק: כמה אני מוריש?
אלא: כמה יישאר ליורשים.
השקעה בייעוץ היום = שמירה על העושר מחר.
מוזמנים ליצור קשר ולהתייעץ.
אבי זילברפלד, עו"ד ונוטריון
טל': 052-3114100, פקס': 077-3179606
דואל: aviziloff@gmail.com
מנהל פורום בנקאות ב- LAWFORUMS
מחבר הספר "אחריות אישית בתאגיד והרמת המסך: דין,פסיקה ופרקטיקה"